בנתיבי אבי

סיפור השיר

זמן קצר אחרי שיר על רעי הגיע אלי חיים אגמון עם לחן שנשמע מתאים לנופי העמק, אז כתבתי את השיר בנתיבי אבי וכדי למצוא חן בעיניי זמרי הגבעטרון תושבי גבע, שילבתי משפט גם על קיבוץ גבע:
"על גבע שאנן אבנה ביתי לאן.
איתן ביום סופה ורוח סערה.
בעמק הנושק גלבוע וגלעד"


השיר הגיע לגבעטרון יחד עם שיר על רעי ושניהם הוקלטו ויצאו בתקליט הראשון של הגבעטרון "גוונים" שיצא ב- 1978 והגיע למעמד של אלבום זהב. אחר כך הופיע גם על דיסקים.


זה שיר שמספר על חלוצי העמק. אם עוברים לאורך הבתים שלו ניתן לראות את הגלגולים של המתיישבים הראשונים בעמק בשנות העשרים, חדורי התלהבות כי הגיעו לארץ אבות, ובסוף השיר ילדם גדל ועתה הוא החורש בשדות וממשיך את שירת הארץ.
זה הגיע מנופי העמק אותם ראיתי לנגד עיניי והמילים באו מאליהן, חשבתי על החלוצים המתיישבים הראשונים והמילים התחברו זו לזו.

דני ״החלוץ״ בעת הקציר במעוז חיים


יום אחד התקשר אלי מישהו מהעמק, ושאל אם אני דני בירן שכתב את ״בנתיבי אבי״, כשעניתי בחיוב, הוא אמר שהוא מאוד אוהב אותו, ובירך אותי. לאנשים מהעמק השיר נוגע ללב, הוא מזכיר להם את נופי ילדותם.

אלו הם בניי ובנותיי

מילות השיר

לחן: חיים אגמון
מילים: דני בירן

פולחת מחרשתי רגבי, רגבי עפר,
וריח נרקיסים מעבר לביצה.
הרוח חרישי, צינה נושבת כבר,
ועל גלעד כבר קרן שמש באה.

עובר אני ושורשי תלמי תלמים,
בנתיבי אבי הולך.
מאי משם עד קץ כל הימים,
אביון ניצב אני מולך.
שנות גלות ומסכי ברזל
כוחי אתי לראות במכורה.

אם מקולל או עם ברכת האל
מארץ הנוכרים אלך.
מאי משם עד קץ כל הימים
אביון ודל ניצב אני מולך.

היום שדותייך לי מולדת
כמו לסבי וכמו לבית אבי,
כי בדרכים כבר שירתי
נדמה, עייפה מנדוד,
אך בין תלמייך אזמר לך עוד.

על גבע שאנן אבנה ביתי לעד.
איתן ביום סופה ורוח סערה.
בעמק הנושק גלבוע וגלעד,
אראה ילדי שלי עולה כנבט.

עובר אני ושורשי תלמי תלמים
ובני בנתיבי הולך.
עובר מכאן עד קץ כל הימים,
באדמתי ילדי מולך.
כוח לו מול רשע ואורב,
כוחו אתו לשמור על מכורה.

לא מקולל נושא ברכת האל,
על ארץ רחבה הולך.
עובר מכאן עד קץ כל הימים,
בנתיבי ארצי ילדי מולך.

היום שדותייך לו מולדת,
כמו לסבי וכמו לבית אבי.
כי בדרכים כבר שירתו פרצה גברה מאוד,
ובין תלמייך נזמר לך עוד.