בשנות התשעים הייתי בהנהלת מיל״ה – המרכז הישראלי למקהלות וחבורות זמר. עסקתי שם בקידום, פרסום ויח״צ, במטרה להעלות את המודעות בקרב הציבור שאיננו שר. חבורות זמר היו כמה מאות בתוך הארגון והכירו אותו, אבל רצינו שהארגון יפרוץ החוצה ויעשה פעילויות עם הציבור הרחב. עלה לי רעיון לעשות משהו קצת יוצא דופן בשיתוף עם חברי מיל״ה, ויצאנו עם תחרות בשם ״הרמוניה״, בה קראנו למשוררים לשלוח שירים באופן אנונימי, והמלחינים מארגון מיל״ה (שהיו למעשה מנהלי חבורות הזמר) ילחינו אותם.
חבר השופטים בתחרות כלל דמויות מוכרות כמו קובי אשרת, וגם עורך התכניות ברשת ג׳ בזמנו. הם קיבלו את המעטפות הסגורות ודירגו את השירים.
חלק גדול מהיוצרים המפורסמים היו חלק מהארגון, והם דרשו שנאפשר להם לכתוב ולהגיש שירים לתחרות כי היא הייתה אנונימית. וכך החלטתי גם אני לכתוב ולהשתתף בתחרות וכתבתי את השיר ״הרמוניה גדולה״. רחל גרוס, מנהלת חבורת הזמר ״צליל גליל״, הלחינה את השיר עם שני זמרים מהחבורות שלה והקליטה אותו, וכך הוא השתתף בתחרות, למרות שלא זכינו להיכנס לעשירייה הפותחת.
היות והתחרות הייתה בנושא הרמוניה בחרתי לכתוב על הרמוניה גדולה – הרמוניה של כיסופים למשהו שאינו מוחשי. איך שיר נבנה ואיך הוא הופך להיות משהו שמשקף בסופו של דבר הרמוניה כלשהי.
התחרות הצליחה מאוד והיה מופע עם קהל באולם התרבות של פתח תקווה עם תזמורת וחבורות זמר. בעיניי עלו לעשירייה הפותחת בתחרות שירים מעולים. אחד מהם הוא שיר של יאיר קלינגר ששרה חבורת הזמר בראשון לציון ואהבתי אותו במיוחד. מי שניצח בתחרות היה שיר של יוני שחם מחבורת זמר בדרום.