לאחר פטירתו של דני בירן (י״ז בחשון, תשפ״ב) נכנסנו בני המשפחה ל״היכל התהילה״ שלו, הלא הוא חדר העבודה הביתי שבו עבד ויצר לאורך השנים. בחדר זה נכתבו מיטב השירים, הסיפורים והכתבות, ובו הגה רעיונות אינספור לאירועים ופסטיבלים שיצאו לפועל מאוחר יותר בכל רחבי הארץ. גילינו כמויות חומר אדירות של כתבים, תמונות, מסמכים ורעיונות שהדף קצר מלהכיל. בעמוד זה ריכזנו מספר שירים שכתב למגירה, ולא זכו להיות מולחנים ומושרים בפומבי. עם זאת, הם נותנים הצצה לנפשו של דני המשורר, שאהב כל כך את המילים, והן החזירו לו אהבה.
