שיר על רעי

סיפור השיר

שיר על רעי הוא בין השירים הראשונים שכתבתי ביחד עם חיים אגמון. את חיים הכרתי כשהשתחררתי מהצבא. הוא היה תלמיד במרכז המוסיקה של מועצה אזורית עמק בית שאן (כיום עמק המעיינות), היחיד שהגיע מהעיירה בית שאן הסמוכה ולא מקיבוץ. חיים היה כשרון יוצא מן הכלל באקורדיון ומלחין מוכשר, ואת שירותו הצבאי עשה כאקורדיוניסט בלהקת הנח"ל (עמק שלי, ים השיבולים). כחיים הגיע כמפיק מוסיקלי לאחד החגים במעוז חיים ניגשתי אליו וסיפרתי לו שאני כותב שירים. מאז חיים היה פוקד את ביתי מפעם לפעם, מצויד באקורדיון, ובאמתחתו לחנים כתובים, פוצח בנגינה וממתין למילים הנכתבות על ידי בהשראתה.

בספטמבר 1968 הגיעה הודעה על נפילתו של משה פלס סטמפל וחמישה חיילים נוספים בעת מרדף אחרי חוליית מחבלים בבקעת הירדן, מה שכונה אז "ארץ המרדפים". סטמפל היה אז מפקד גדוד הנחל. עבורי הוא היה המפקד האהוב בצנחנים, כשהיה הסמח"ט של מוטה גור במלחמת ששת הימים, בקרבות הפריצה לירושלים, להר הבית. אני פיקדתי אז על יחידת הקישור, וכשנכנסנו עם הג'יפ אחרי מוטה לתוך ירושלים סטמפל ישב לידי וככה נוצר הקשר בינינו.

כשסטמפל נהרג אני הייתי חבר קיבוץ מעוז חיים השוכן לא רחוק ממקום ההיתקלות שבבקעה על מורדות הגלבוע המזרחיים, זו הייתה הרגשה מטלטלת עבורי והרגשתי שאני מוכרח לכתוב משהו. כתבתי מילים ראשונות, לא משהו גמור. כמה שנים לאחר מכן הגיע אלי חיים אגמון עם הלחן, שהתחבר ונתן את ההשראה לסיום השיר. לא רציתי שיר אבל עגום, רציתי שיר הלל ותרועה כמו קינת דוד בה מהלל דוד את גבורתם של שאול ויהונתן, וכך נכתב השיר בהשראת קינת דוד, תוך שימוש במוטיבים מתוכה, ובחיבור שני הקרבות שהתחוללו על הגלבוע, זה של שאול ויהונתן וזה בו נהרג סטמפל וחייליו.

באתר של משרד החינוך ניתן לראות השוואה בין קינת דוד לבין ״שיר על רעי״.

אבשלום קור מדבר על ״שיר על רעי״ בתכניתו ״באופן מילולי״ ששודרה בגלי צה״ל בתאריך 8 במאי 2022 (החלק הרלוונטי מדקה 3:00).

כיום יש מחשבה להקים אתר הנצחה לסטמפל והחיילים שנהרגו איתו בקרב ב"ארץ המרדפים" שבביקעה במקום בו נהרגו בנחל בזק, יכול להיות שהשיר יופיע מודפס באתר ההנצחה עצמו.

שיר על רעי
הרעים לקרב – שחרור הכותל במלחמת ששת הימים

חיים אגמון היה המנהל המוסיקלי של הגבעטרון בין השנים 1971-1974, ולאחר מכן שמר על קשרים חמים עם חברי הגבעטרון. הוא הגיע אליהם עם השירים שכתבנו יחד, שיר על רעי ובנתיבי אבי – וביקש שישירו את זה.

בציון שנה לפטירתו של חיים אגמון, לבקשת המשפחה וחברים ארגנתי טיול באזור הגלבוע ועמק בית שאן עם מטיילים מוקירי זכרו של חיים אגמון, במהלך הטיול קשרתי בין שיריו לבין נופי העמק בו גדל רוב שנותיו, השירים הושמעו בנסיעה באוטובוס, ובאתרים אליהם הגענו. על הגלבוע בנקודה הצופה על נחל בזק (סמוך לקיבוץ מירב) שרנו את שיר על רעי, הצטרפו אלי (בכובע הלבן) אבישי בן יהודה מוותיקי הגבעטרון (במרכז) ועופר גביש על הגיטרה.

עם חלוף השנים, באופן מפתיע, הפך שיר על רעי להיות שיר מאוד פופולארי לריקודי עם שמשתתפי החוגים אוהבים אותו מאוד, מה שמצביע על היותו שיר הרואי לא עצוב, ויחד עם זה אני בספק אם הרקדנים המחוללים לצליליו שמים לב למילותיו העצובות. הפיכת השיר לריקוד עם פתח ויכוח שלם האם שיר זיכרון יכול להיות כריקוד עם. אפשר למצוא באינטרנט באתר איגוד המרקידים לא מעט פוסטים בנושא, עד שאחד המרקידים פנה לאשתו של סטמפל, דליה פרץ ושאל לדעתה, היא עצמה רקדנית בחוגי ריקודי העם, והיא פסקה כי ״אין הנצחה טובה מזה״.

וסיפור שהיה, כך היה: יום אחד הדרכתי בעיר אשדוד (אני מדריך טיולים) קבוצת מטיילים שהתגבשה סביב חוגי ריקודי עם. ידעתי שיש בשעות הבוקר ריקודי עם בחוף הים באשדוד, אז לקחתי אותם לשם. בהגיענו הם התלהבו והצטרפו לריקודים, ההנאה הייתה גדולה, והגיע הזמן לעצור ולצאת. בעודנו עומדים לצאת, נשמע ממערכת ההגברה שיר על רעי, פניתי למרקיד וסיפרתי לו שאני כתבתי את מילות השיר, האיש היה בהלם…  ופתח בהילולה שלמה תוך עדכון כל הרוקדים במקום כי הנה נמצא איתם כותב השיר, או אז יכולנו לצאת לדרכנו. כמעט בכל מקום שאני מציג את השיר בחוגי הרקדנים והמקהלות מכירים אותו היטב.

מילות השיר

מילים: דני בירן
לחן: חיים אגמון
ביצוע: הגבעטרון

שיר על רעי על כאב הבשורה
שירו על חרב גיבורים
כאריות לחמו בגבורה
דרך הם קלו מנשרים.
על יהונתן אשר לי הוא כאח
אהבתי מנשים
אל תבשרו כי בתוך עיר וכרך
גיל יעלזון בנות פלשתים.

תבוא קללה על ראש ההר
על ראש ההר
טל התרומות לא ירד
גם לא מטר
על מות רעי הטוב

על הסלעים על אבני מדרונות
חרש שוכבים להם אחי
שמש קרניה עוברות אחרונות
חרש לוטפות דמעות פני.
עיני הדולקות כשלהבת הנר
נר הבוער אש תמיד
צר לי עליך אחי יהונתן
כמו שבועתו של דוד.

תבוא קללה על ראש ההר
על ראש ההר
טל התרומות לא ירד
גם לא מטר
על מות רעי הטוב

כמו גם שאול וכמו בנו יהונתן
להט האש של יום קשה
כך גם נפל בין תימרות העשן
על הגלבוע גם משה.
שביל שעובר ואדום הוא מדם
אלף דורות ושנים
אך אם הקרב עוד לא תם, עוד לא תם
לא ילמדוהו בנים.

תבוא קללה על ראש ההר
על ראש ההר
טל התרומות לא ירד
גם לא מטר
על מות רעי הטוב

תרצו להוסיף לסיפור? לשתף מהזיכרון שלכם? רשמו כאן בתגובות:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.